אין ויכוח על הגיל שלה. היא לא נוסדה בחלקים. אין ויכוח מי הגה את הרעיון. בעוד חמישה ימים סבתא שלי חוגגת יום הולדת מאה.
אישה מדהימה, צלולה ובעלת חוש הומור חד, סבתא שלי נולדה תחת השלטון הטורקי בארץ. בגיל ילדות עברה למצרים כי אביה סירב לשרת את הצבא הטורקי, ועבדה בחברה שהקימה את נמל חיפה. היא שירתה בהגנה, והקימה את האגודה למען העיוור בחיפה, אם להזכיר רק טעימה מהרפתקאותיה.
קשה לתאר לכם איזה סיפורים מדהימים יש לה לספר כל ארוחת שישי. אחד האהובים עלי הוא תכתובת שהיתה לה עם חיים נחמן ביאליק, כי היה לה ויכוח עם מורה בכיתה על משמעות של אחד השירים שלו.
בבית הספר לימדו מתוך ספרי הסטוריה על התקופות בהן היא חיה. השלטון הטורקי, מלחמת העולם הראשונה והשנייה. היא היתה שם. במסגרת חגיגות יום ההולדת שלה, עברתי איתה על אלבומי תמונות שלה וסרקתי תמונות מתחילת המאה לעשות מצגת גדולה בסוף שבוע הבא. יהיו שם המון אנשים שיחלקו לה כבוד על פעליה הרבים. אבל סוף השבוע האחרון דווקא היה המשמעותי בשבילי. התקבצנו יחד כל המשפחה בסופשבוע האחרון לטייל יחד, לבלות יחד, הדודים הנכדים והנינים, יחד איתה. היה מרגש, וכיפי, וזו מסורת פשוט נהדרת. הלוואי ותימשך עוד ועוד.
כי בשבילי היא קודם כל סבתא שלי. זו שעושה את המרק עוף וגפילטע הכי טעימים בעולם. זו שכילד כל יום שישי הייתי ישן אצלה עם אחי, מתענגים על שעת שינה מאוחרת, נוברים בארון הספרים הישן של אמא ודודה חלי. רבים מריבות אדירות מי יזכה לישון במיטה שליד הקיר (עד היום אני חושד באחי שהוא התעקש על המיטה ההיא רק כי אני רציתי בה.). זו שאצלה חגגנו כל חג, וכל קבלת שבת, עם הנרות והקידוש, שסבא שר בקול צלול ויפה כל כך.
זו שמדברת במבטא שהוא כה ייחודי לה, ותמיד כל כך טובה ומפנקת אותי. זו שהתעקשה לתת לי קצת דמי כיס מידי פעם גם בגיל שלושים. שתמיד נכונה לספר לנו סיפורים מופלאים על עולם שחלף, על טיולים לסוריה ולבנון, וקונצים שעשתה בכיתה.
תמונה מאלבום התמונות שלה - חיפה מהדירה שלה ברחוב מסדה, איזור 1930.
אז מזל טוב לליידי אמיתית, ומאד מיוחדת, וכמו שהיא תמיד אומרת:
Many happy returns of the day
.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.
לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן. ל- RSS הקליקו כאן.
