ארכיון לחודש אפריל, 2009

מי הקים את תל אביב (ומתי)?

הייתי בסוף השבוע האחרון באירוע צילום המאה. איפשהו בעץ המשפחתי, רחוק רחוק למעלה היה אהרון שלוש, ההוא מרחוב שלוש בנווה צדק. גדלתי כילד על הסיפור שמשפחת שלוש היתה ממקימות העיר תל אביב, ושאהרון היה סוחר מיפו שהחליט לקנות אדמות על החולות והקים את תל אביב.

אהרון שלוש
באירוע ביום שישי, לא הפסיקו לדבר על מר וייס, מארגן ההגרלה, ועל סוסקין, הצלם שהיה שם “במקרה”. תהיתי איפה מזכירים את המשפחה שלי?

ביררתי קצת, וקראתי קצת. מסתבר שבהגרלה המפורסמת מ1909, באמת מר וייס היה המארגן. בני משפחתי פשוט היו בין המשפחות שהגרילו קרקעות. אז כנראה שאין לשלושים כזה חלק גדול כמו שחשבתי באירוע המפורסם.

אבל מה שבילבל אותי זה למה בכלל סופרים את ימי תל אביב מאז ההגרלה? מה היא נווה צדק? לא חלק מתל אביב? ונווה צדק קדמה לאחוזת בית בכמה שנים טובות. המשפחה עברה לבית שלוש עוד ב1887. עשור לפני כן המשפחה גרה בשכונת מנשייה (איזור מסגד חסן בק) שגם היא היתה שכונה שהיתה על שטחה של תל אביב היום, אבל היתה שכונה ערבית בעיקר.

אגב, שערו בנפשכם כמה נחמד היה אם לא היו הורסים את מנשייה, והיתה עוד שכונה ישנה כמו נווה צדק. שתיהן יועדו להריסה בשנות ה60, ורק את נווה צדק הצילו ברגע האחרון. ממנששיה מה שנשאר היום זה ערימת העפר של שברי ההריסות המכונה היום הפארק של הדופינריום. אם אי פעם תהיתם למה פתאום נגמר שם הים, ומתחיל שוב קצת אחרי.
זה הבית של משפחת שלוש:

בית שלוש
תל אביב היהודית החלה כהרחבות של יפו, וקמה לאיטה לפחות עשרים שנה לפני הגרלת הצדפים המפורסמת. היא הוקמה ע”י אנשים רבים, ועם כל הכבוד לתצלום המפורסם של ההגרלה, אבא שלי סיפר לי בשושו, שלא היתה לאיש מצלמה באירוע עצמו, וכולם התכנסו שוב כמה ימים אחר כך כדי לעשות צילום קבוצתי - הצילום המפורסם.

shells-lottery.jpg
אגדות זה נחמד, מיתוסים מכוננים זה נחמד, אבל תל אביב היא הרחבה של יפו, שימיה רבים בהרבה ממאה שנה.

בכל אופן, ברוח התקופה - מזל טוב תל אביב. עיר שפקוקה לה יחדיו.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

קורררררררולה

לפני כמעט 3 שנים מכרתי את הסיטרואן הישנה שלי, וקניתי קטנוע. חופשי מפקקים ומאושר בחשבון הבנק, הבטחתי לעצמי שלא עוד.

חסכתי מלא כסף בתיקונים, והוצאות דלק. שעות רבות מחיי נחסכו כשכל נסיעה לעבודה לקחה רבע שעה במקום 45 דקות. לנסוע באופנוע עם הבחורה שאתה אוהב, אושר מוחלט.

הגנתי על העולם בזה שהסרתי מכונית מזהמת, ופשוט הרגשתי טוב להיות משוחרר מהכבלים של רכב, ששירתתי אותו לא פחות ממה שהוא שירת אותי. אבל יש גם חסרונות. נסו להגיע לבקר את ההורים בחיפה (או מגדל העמק)או סתם להגיע לחתונה באיזור ירושלים כשאין לכם אוטו. העולם לא בנוי לזה כרגע. רכבות אמרתם? הצחקתם אותי.

אז קנינו אוטו קטן וחמוד. ואיתו באה תחושה של אושר וחופש, כי פתאום יכולנו פשוט להכנס אליו, ולקפוץ לירושלים לבקר חבר.

מוזר, כשנפטרתי מהאוטו הרגשתי שחרור וחופש, ו3 שנים אח”כ, אותה תחושה באה כשקנינו אוטו.

הערה קטנה - שבתי היום מעשרה ימי חופש. המנועים עוד מתניעים. חזרה לעבודה, ושבוע טוב לכולם :)


(לינק ישיר לסרט)

ממזר. פשוט ממזר.

היום הגיעה אלי בדואר עצומה חדשה. אני מסרב לשים לה לינק, תיכף תבינו למה.

העצומה קראה לביבי למנות שר בריאות. הוא הרי הקים את הממשלה הכי רחבה בהסטוריה, עם 30 שרים (לשם השוואה, בארה”ב יש 15!) ולא בחר למנות שר בריאות.

173701.jpg
התגובה הראשונה שלי היתה ישר לחתום. מה, חייבים שר בריאות. זה נושא חשוב, חיי אדם, בלה בלה בלה. ואז פתאום הבנתי. נפל האסימון. ביבי קיבל ממשלה של 31 שרים במחיר 30.

הוא הרי לא התקשה למנות שרים ללא תיק, או שר לשיתוף פעולה של יד ימין עם יש שמאל. הוא מינה שרי קשקוש ושרי חרטוט. ומשום מה - לא שר בריאות. איש לא היה מוחה אם היינו נשארים ללא שר לענייני חיזוק הקשר עם הציבור. אבל עכשיו, גם אחרי שהוא בנה לנו כזו ממשלה מטורפת, העם יתקומם, העם ידרוש שימנה גם שר בריאות. לא תהיה לו ברירה. זה לא כי הוא רוצה להגדיל את הממשלה. באמת, הוא דואג לכספי הציבור ולא ממנה שרים סתם כי בא לו. אבל הוא תימרן אותנו ככה שגם אחרי מה שהוא תקע לנו, אנחנו נילחם ונדרוש ונמחה שימנה עוד מישהו לשר הבריאות.

איזה תחמן. אז אני לא מסוגל לחתום על עצומה. כאילו שהוא לא יודע שצריך שר בריאות. לא מוכן לתת יד למשחק. ממזר.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

לנו היהודים יש בעיה קשה עם רכבות.

הכל התחיל בצבא. כל ראשון וחמישי, ברכבת מחיפה לתל אביב וחזרה.  סיוט בכל כיוון. כשאומרים לך נסיעה עמוסה ברכבת אתה מדמיין שקשה למצוא מקום לשבת. אבל זה לא המצב. וודאי שאין איפה לשבת. גם אין איפה לעמוד במעבר. לעמוד בכניסה לקרון? לאאאא. השיא שלי היה לעמוד שעה נסיעה על המדרגה התחתונה, נשען על הדלת של הקרון. תודה לאל שהדלת לא נפתחה. לפני שבוע ראיתי קרון מתחיל לנסוע מהתחנה עם דלת פתוחה. גברת שעמדה לידה נתפסה ברגע האחרון ע”י נוסע אחר.

aubk9c.jpg
קרונות מפוצצים בנוסעים, רכבות מאחרות. רכבת ישראל שנת 2009. אחד הסיפורים האהובים עליי זה חזרתם של קרונות הנוסעים משנות ה70 וה80 שהכרנו בילדותנו. שמתם לב לענתיקות האלה פתאום על הפסים בשנה האחרונה? מסתבר שלפני כמה שנים הרכבת הזמינה קרונות חדשים מחברת סימנס, והם לא הגיעו. לחפות על המחסור קראו לגרוטאות למילואים.

train.jpg
ביפן ואירופה אנשים נוסעים בנוחות במאות קילומטרים לשעה ליעדם, ובארץ הנסיעה מתל אביב לירושלים לוקחת יותר משעה וחצי!

כל פעם שאני חושב על זה, ברכבות אין פקקים. אין עומסי תנועה בדרך, ואין טעויות בניווט. יש מסילה, ועליה נוסעים ישר עד שמגיעים. למען השם, אם לפחות 15 שנה הרכבת של ראשון בבוקר עמוסה שבא למות, איך עוד לא חשבו להוסיף עוד קרונות, ולהביא יותר רכבות בשעה הזו?

לפני כמה זמן שוב.המסקנה שהגעתי אליה היא שלנו היהודים יש פשוט בעיה אינהרנטית עם רכבות. משהו בקרונות צפופים ועמוסים (לעיתים קרובות ללא מזגן בקיץ) פשוט עושה לנו את זה. אנחנו או נהנים, או פשוט לא מסוגלים לתפעל את מערכת הרכבות שלנו, כנראה כחלק מטראומה הסטורית.

הצילו.


(לינק ישיר לסרט)
.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.