תמצית ההצלחה - תסכולו של בלוגר.
אחת מהשאלות שלנצח כנראה תטריד אותנו, היא מה גורם לדבר אחד להצליח ולאחר לא. אם זה שיר פופ, משחק, בלוג, או כל דבר אחר. כל כך הבה אנרגיה מושקעת בלנסות למצוא מה זה איכות, אבל לא נראה לי שאי פעם נמצא נוסחה.
בעבודה שלי אני בוחר משחקים לשים על אתר אינטרנט. יש היצע אדיר של משחקים בשוק, ואני מנסה למצוא איזה משחקים הכי כדאי לשים. אם אצליח, החברה שלי תרוויח מזה כסף, אם לא, אזי היא תרויח פחות. מעניין שאת הצלחת החוש הבלתי מוגדר הזה, אפשר למדוד בצורה הכי מוחשית. איזה אלבום הכי הרבה אנשים יקנו, איזה משחק הכי מוכר, וכולי.
דוגמה טובה היא תעשיית המוזיקה: מבנה אדיר, המגלגל מיליארדים, שכל מה שהיא עושה זה מפיקה מאות אלבומים, מפרסמת את כולם, כאשר אלו שמוקלטים ומקודמים הם רק תמצית קטנה של ההיצע בשוק, שמיטב מומחי חברת התקליטים חושבים שימכור. מתוכם, מידי פעם יש איזה כוכב. על כל כמה מאות אלבומים שיושבים אחרי חודשיים במדף של 3 דיסקים ב20 ש”ח, יש בריטני ספירס אחת. אותו כוכב משלם למעשה על כל הכסף שנשפך על כל הלהקות שלא מכרו אלבום אחד. מדהים לגלות שחברות התקליטים למעשה לא מרוויחות כל כך הרבה, אחרי שמקזזים את כל מי שקידמו ללא הצלחה.
כמה הם היו מוכנים לתת אם רק אפשר היה לנבא באמת מי מהאמנים יצליחו. סדרת “כוכב נולד” מראה כמה זה קשה, כשאלפים מתמודדים, מאה נבחרים, וכל העם כולו בוחר את המנצח, ולבסוף? מי בכלל זוכר את המנצחים בדרך כלל?
לאחרונה נתקלתי בבלוג מעניין של בלוגר שאינו מזדהה, אבל מספר שהוא היה בלוגר מקצועי, ומנסה לתאר מה המתכון לבלוג מצליח. קראתי את הפוסטים שלו. הוא כותב יפה, הוא משכנע כמו איש שיווק מהמעלה הראשונה. אבל את המתכון הזה, אי אפשר באמת לנסח. לא יעזור, כל הטיפים שלו לא מסבירים לי למה תוך שבועיים של כתיבה, הוא צבר מה שמרגיש כמו יותר קוראים ויותר מגיבים ממני. 
מה הוא עושה? קראתי פוסטים מפה עד הירח, אבל איש עוד לא מצא נוסחה שהופכת את הבלוג שלך לפופולארי (טוב, לינקים לתמונות עירום זה מתכונת טובה, אבל לא לזה מתכוון הפילוסוף).
(המוני הממתינים לפוסט הבא שלי, תמונה באדיבות AP)
אני קורא את הבלוג שלו ומרגיש איכות. הוא כותב יפה, הוא כותב פוסטים לנושאים שמעניינים בלוגרים מאד. הלוואי שידעתי לתמצת את זה, שידעתי לשכפל את זה. ואולי זה העניין? להיראות רציני ובר סמכא זה חצי מהעניין?
אני אף פעם לא מצליח לנחש איזה פוסט שלי יקבל תגובות ואיזה לא. אבל אולי זה מה שמוסיף עניין, מה שמסקרן, מה שמדרבן להמשיך.
.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.
לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן. ל- RSS הקליקו כאן.
צחי on 02 אוג' 2009 בשעה 9:42 #
למה בעצם אכפת לך בבלוג אישי כמה אנשים קוראים אותך?
כל עוד אלה האנשים שחשובים לך, למי משנה אם יש עוד 2 או 200 או 200000 אנשים נוספים שמביטים מבעד לכתב שלך על מה אתה כותב?
greentul on 02 אוג' 2009 בשעה 12:15 #
נדמה לי שההצלחה היא שילוב של א. השקעה בתוכן, ב. השקעה בפרסום (כולל הרבה תגובות לאחרים והפניות וכו̵
אבל כמו שצחי כותב, השאלה היא האם בכלל זו המטרה.
Yuval Adam on 02 אוג' 2009 בשעה 6:12 #
גם בבלוג אישי, הייתי רוצה להגיע להרבה אנשים בעיקר בגלל פוסטים בהם אני מקווה לשנות את דעתם של אנשים.
זה לא רק לספר לאנשים שאני אוהב דברים, לא סתם זו “תיבת הסבון” - שהיא אגב הקופסה עליה עומדים אנשים בהייד פארק. אני רוצה שהבלוג גם יהיה רמקול לדעותיי, ואולי טיפה טיפה להשפיע על אנשים, במקומות החשובים.
וזה לא אפשרי כשאיש לא קורא אותך.
למשל, היה פה פעם פוסט על מעשה נבלה של בנק אוצר החייל כנגדי וכנגד לקוחות נוספים. אם היה לי בלוג של אלפי קואים, אולי היה יוצא משהו מזה שכתבתי על זה.
ככה, אפילו תגובה של הבנק לא קיבלתי.
סתם דוגמה
זיגמונד (unread.me) on 02 אוג' 2009 בשעה 7:46 #
צחי מעלה נקודה מעניינת..
יובל,
ראשית כל אני מודה לך על מילות השבח והמחמאות, זה רק מעודד אותי להשקיע עוד יותר בהבאת ערך לך ולקוראים האחרים בבלוג.
כל דבר הנותן משהו בעל ערך לקורא הפוטנציאלי יגרום לו לחזור לבלוג פעם נוספת, זהו ה”סוד הגדול” שכולם יודעים, אבל מעטים טורחים ליישם. למה השתמשתי בערך ולא תוכן? (זוכר את הפוסט השני שלי בסדרה?) מכיוון שערך יכול לבוא בהרבה צורות - מדריך על הקמת בלוג מצליח, איזה טיפ מקורי קטן שיעזור לאנשים כמוני להירדם יותר מהר, כלי כלשהו, או פשוט על חוויה מסוימת שעברת.
כפי שכתבתי בפוסט האחרון שלי בסדרה:
“2. שפרו את סגנון ואיכות הכתיבה שלכם: הקורא הממוצע נוטה לסרוק את התוכן ולא לקרוא מילה למילה. הוא יעצור וישקיע מזמנו היקר רק אם משהו ימשוך את תשמות לבו. כתבו פוסטים נוחים לסריקה: פיסקאות קצרות, כותרות, והדגשת נקודות המפתח. טקסט זהה המפורסם בשני פורמטים שונים יכול להניב תוצאות שונות למדי. הקלו על הקוראים לזהות מהם הרעיונות המרכזיים בפוסט ע”י רשימות וכותרות-משנה.”
כלומר - יש מספר דרכים לכתוב את מה שעולה בראשך..תלוי כמה טוב אתה בקופירייטינג, תוכל לכתוב כמעט על כל דבר. הפוסט שכותב קופירייטר טוב על הרקון הורוד שפגש בגן ליד הבית יכול למשוך הרבה יותר תשומת לב מפוסט שכותב קופירייטר ממוצע.
לצערי, איני כותב מלידה, לא נולדתי עם הכשרון הזה. אחרי אלפי פוסטים בבלוג המסחרי שלי, חזרתי אחורה בארכיון כדי לבדוק איך נראתה הכתיבה שלי שנה ושנתיים לפני - לא יודע אם זה עצוב או מצחיק יותר.
“להיראות רציני ובר סמכא זה חצי מהעניין?”
להיות ולהישמע רציני. סמכות כל אחד יכול לזייף בקלות היום, אז היא לא כזאת רלוונטית, והיא נרכשת ולא רוכשת.
“אבל את המתכון הזה, אי אפשר באמת לנסח. לא יעזור, כל הטיפים שלו לא מסבירים לי למה תוך שבועיים של כתיבה, הוא צבר מה שמרגיש כמו יותר קוראים ויותר מגיבים ממני.”
הסיבות יכולות להיות מגוונות. זכור: תהנה + הקנה ערך לקוראים, העובדה שאין נוסחה היא זו שמאפשרת לכל אחד עם המון רצון להצליח.
“אני אף פעם לא מצליח לנחש איזה פוסט שלי יקבל תגובות ואיזה לא. אבל אולי זה מה שמוסיף עניין, מה שמסקרן, מה שמדרבן להמשיך.”
ברור!
בהצלחה, ונהיה בקשר
זיגמונד
Yuval Adam on 02 אוג' 2009 בשעה 11:29 #
זיגמונד, עלה והצלח גם כן, ונתראה בבלוגוספירה…
ארז on 03 אוג' 2009 בשעה 12:25 #
לדעתי, אתה טועה ולטעמי הבלוג שלך טוב בדיוק כפי שהוא. בהתייחס לבלוג אותו הזכרת - קח את כל ההתנהלות שלו, את כל העצות, הנימה והגישה ותעשה בדיוק הפוך.
הבלוגוספירה המקומית שלנו מתוחכמת ויודעת לפוצץ בועות ובזה לריק. תכתוב מעניין ותעשה טוב. בהצלחה.
זיגמונד on 03 אוג' 2009 בשעה 2:02 #
“קח את כל ההתנהלות שלו, את כל העצות, הנימה והגישה ותעשה בדיוק הפוך.”
אתה רואה, יובל, הדרכים הן רבות להצליח בבלוגוספירה. יש לנו רק בעיה אחת - אנחנו מנסים להמציא את הגלגל מחדש.
אורלי on 07 אוג' 2009 בשעה 2:18 #
זיגמונד- אתה מעייף אותי
כסף on 14 ספט' 2009 בשעה 2:04 #
בלוג פופולרי, כזה שנותן משהו